|
|
|

זרים בינינו

תערוכה קבוצתית- פסטיבל ימי תרבות 2014

אמנים: ארמין לינק, ינאי טויסטר, אלי פטל, מיידר לופז, קלייר פונטיין, הקטור זמורה, פהד חלבי, עלאא פרחאת, ליאלי אגבאריה, אשרף חנא, מיכל היימן, סאהר מיעארי
  
אוצר: דור גז

פתיחה:10.5.2014
נעילה:30.8.2014

שאלת מעמדו וזכויותיו של הפועל הזר אל מול מעמדו של האזרח היא חלק מהדיון הציבורי המתנהל כיום בכל המדינות המתועשות, ביניהן ישראל, אשר במהלך העשורים האחרונים חוקקו חוקים דרקוניים במטרה למנוע את השתלבותם של "זרים" שחיים "בינינו." למרות שמהגרי עבודה רבים במדינות המערב קיבלו מעמד תושב, לרוב אוכלוסיית העובדים "הזרים" היא אוכלוסיית מהגרים משוללת אזרחות, המודרת מהמרחב המוסדי והממלכתי. סוגייה זו, שאינה יורדת מסדר היום הציבורי במדינות המתועשות, נוסחה באופן קולע ותמציתי במילותיו של המשורר השוויצרי מקס פריש: "מדינות אירופה הביאו עובדים, אך קיבלו בני אדם."

בראשית שנות התשעים, עם סיומה של האינתיפאדה הראשונה וביוזמה מכוונת של ישראל, החלו להגיע אליה מאות אלפי מהגרי עבודה שדחקו בהדרגה את הפועלים הפלסטיניים אל מחוץ לשוק העבודה. בעוד שכיום מגיעים אל ישראל "עובדים זרים" מלמעלה משבעים מדינות שונות, במשך עשרות שנות כיבוש המינוח "עובד זר" התייחס לפועל ממוצא פלסטיני, "זר" שחי "בינינו." זרותו של הפועל הפלסטיני, זרות הנקבעת ביחס להגמוניה היהודית-ישראלית, איננה נובעת מהגירה יזומה, היא לבטח איננה גיאוגרפית; מקורה בגירוש כפוי, הדרה מהמרחב האזרחי ודוחק תעסוקתי. "זרותו" טומנת בחובה סתירה אינהרנטית – כיצד ניתן להגדיר את בן המקום, יליד המקום, כ"זר"? 

בהתייחס לשיח טעון ומורכב זה, העבודות המוצגות בתערוכה אורגות שתי וערב תפיסות לאומיות, אתניות, פוליטיות, דתיות ואסתטיות, במטרה לבחון מושגים של זרות, של חיקוי ומקור, על רקע נופיהן של המדינות המתועשות. העבודות עומדות על האופנים שבהם מתעצבת תודעת הכלל ביחס למושג הזרות בכלל ולעובד הזר בפרט, הן בהקשר מקומי והן בהקשר גלובלי רחב יותר. במרכזן של חלק מהעבודות נמצאות פעולות של פירוק, הרכבה ובנייה מחדש של מודלים הנדסיים, נעדרים תכלית ניכרת לעין או תועלת אדריכלית פונקציונלית מקובלת. לצידן מוצגות עבודות הבוחנות את המרחב הציבורי ומערכות של ייצוגים סטריאוטיפיים של נופים "אידיליים" כאמת מידה של מערכת חיים מודרנית-מערבית מאורגנת, מסודרת ומפוקחת. הכסות ה"לבנה" של המבנים והמרחבים הנבחנים בעבודות איננה מסגירה לרוב את נוכחותם המוחשית של הזרים שייצרו אותם, לבנה על גבי לבנה: היא בחזקת מעטפת המטייחת בסיד לבן את ה"חצר האחורית" של החברה המתועשת, סמן ברור לאופן בו אדריכלות משקפת יחסי כוחות בין-תרבותיים בין "מזרח" ל"מערב." בתוך כך, עבודות האמנות המוצגות בתערוכה משמשות כר לדיון בדבר התהוות התודעה המערבית, כמו גם הישראלית, ביחס לדמותו של הפועל "הזר", שחי "בקרבנו," אך נוכחותו נעדרת משדה הראייה. 
 

תודה על פנייתכם

ההודעה התקבלה במערכת,
נציג שלנו יחזור אליכם בקרוב.