צל הרים

צל הרים - גלריה בית הגפן - רחוב הגפן 2 חיפה
הרים, רכסי הרים, פסגות וגבעות תמיד תפסו מקום מיוחד בהיסטוריה של הדימוי החזותי. הם סימלו את הנשגב, האידאי, הפראי או הבלתי מתורבת, אך גם את הקשר בין השמים והאדמה ובין הקרוב והרחוק. באמנות עכשווית, ייצוגי הרים משמשים פעמים רבות כפתח לדיון על אודות היחס שבין הטבע לתרבות במציאות של התחממות גלובלית ואסונות אקולוגיים. הרים ומשאבי הטבע הטמונים בהם, הם חלק מן השיח על קולוניאליזם, ניצול וקפיטליזם. כקטגוריה ספציפית של ייצוג נוף, קשה לחשוב כיום על דימויי הרים במנותק מיחסי כוח ומהאופן שבו הייצוג שלהם מבטא תמורות פוליטיות, כלכליות וחברתיות.

האמנים/יות בתערוכה צל הרים מצטרפים לדיון זה באמצעות שורת עבודות אשר דימוי ההר משמש להן כנקודת מוצא לחקירת הקשר שבין האדם לסביבתו. אמנים אלה עובדים עם נופים קיימים – הרים, רכסי הרים או גבעות מאזורים גיאוגרפים שונים – ומתערבים בהם במגוון אופנים. בחלק מהיצירותֿ, התערבויות אלו מבקשות לחשוב מחדש על ההיבטים האוניברסליים העולים מתוך הדינמיקה שבין האדם לנוף, שנוגעים בשאלות של זמן, פרספקטיבה וצורה, בעוד עבודות אחרות מתמקדות דווקא ביחסים הנובעים מתוך הקשר שבין האמן לגיאוגרפיה ספציפית.מעבר לעניין של האמניות/יות בפוליטיקה של ההר ובמכלול ההקשרים האנושיים והחברתיים החבויים בו, העבודות בתערוכה מתייחדות גם בחיפוש אחר שפה חזותית נבדלת המשלבת בין ערבוב מדיומים וחומרים ושונים. זוהי שפה השואבת מן המציאות אך חורגת ממנה, כחלק מחיפוש אחר תחביר פואטי אשר הדמיון ממלא בו מקום מרכזי. העבודות השונות מנסות, כל אחת בדרכה, לגעת, להתעמת, להכיל או לנכס את גושי הסלע הבוקעים מתוך האדמה על מנת להתנסח מולם. בכך הן ממשיכות מסורת חזותית ארוכה ומוסיפות עליה ממקום הצגתן בשיפולי הכרמל.   
אוצרים: יעל מסר וגלעד רייך